המציאות בה החייב אינו יכול לשלם את חובותיו נראית במבט ראשוני כאשמתו הבלעדית, אך בלא מעט מהמקרים, מדובר באנשים נורמטיביים שנקלעו למציאות זו בעל כורחם. הבנה זו הביאה את המדינה לתמוך בהליכים שנועדו להביא לשיקום כלכלי, כמו הליך חדלות פירעון, אשר עבר רפורמה בשנת 2019
חובות וקשיים כלכליים
המציאות הכלכלית המורכבת של ימינו, אשר קיבלה תפנית משמעותית במהלך תקופת הקורונה, הביאה לכך שגם אנשים נורמטיביים, שכירים ועצמאיים כאחד, נקלעו למצב של חובות וקשיים כלכליים, אשר מלבד השפעתם על מצבו הכלכלי של החייב, הרי שהם מהווים גם מקור גדול ללחץ וייאוש.
ההבנה כי בסופו של דבר מדובר באנשים נורמטיביים, אשר נקלעו למצב זה שלא בכוונת מזיד, יחד עם ההבנה כי החובות הנערמים יכולים בסופו של דבר להביא להתמוטטות כלכלית של החייב ובני משפחתו, הביאה את המדינה לחוקק ולתמוך בהליכים שונים שנועדו להסדיר את החובות בצורה מסודרת ולהביא לשיקום כלכלי, כמו הליך חדלות פירעון.
מהו הליך חדלות פירעון?
הליך חדלות פירעון, המוכר גם בשמו הוותיק יותר 'פשיטת רגל', הוא הליך שנועד לסייע לחייבים להשתקם כלכלית ולשוב למסלול חיים תקין, הן מבחינת החיים האישיים והן מבחינת חזרה לשוק העבודה.
במקרים בהם החייב אינו יכול לשלם את חובותיו, אשר מסתכמים לסך העולה על שווי נכסיו, הרי שהוא יוכל לפתוח בהליך חדלות פירעון. כדי לפתוח בהליך זה מומלץ להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום, עו"ד דניאל ינובסקי אשר ילווה אתכם לאורך כל התהליך, החל משלב הגשת הבקשה ועד לשלב הסדר החובות.
הרפורמה בדיני חדלות פירעון
הרפורמה בדיני חדלות פירעון נכנסה לתוקף בספטמבר 2019, כשהיא מחליפה את פקודת פשיטת הרגל. רפורמה זו הגיעה בעקבות הדימוי השלילי שנוצר להליך פשיטת הרגל וכן בשל הבירוקרטיה הרבה שהביאה לכך שהתהליך הפך למסורבל וממושך.
רפורמה זו נועדה לתקן את החקיקה המיושנת של פקודת פשיטת הרגל (שמקורה עוד בימי המנדט הבריטי), כשהיא מושתתת על 3 מטרות עיקריות: דגש על ערך השיקום הכלכלי של החייב, חלוקת ההחזרים בצורה שוויונית יותר בין הנושים וקיצור ההליכים, בעיקר באמצעות הפחתת הבירוקרטיה.
מהם השינויים העיקריים שהביאה הרפורמה בדיני חדלות פירעון?
המטרות העיקריות של רפורמת חדלות פירעון שנימנו לעיל, באות לידי ביטוי בין השאר באמצעות הגדרה ברורה של מצב חדלות פירעון (חייב שאינו יכול לשלם את חובותיו בפועל) ובייעול התהליך, כך שחלק ניכר מהתהליך מתבצע בניהולו של הכונס הרשמי ואינו דורש הכרעות שיפוטיות.
כחלק מהשיקום הכלכלי, על החייב יהיה לעמוד בדרישות המתווה שנקבעו על ידי הממונה על התהליך, כאשר במידה והחייב מרגיש כי חלק מההגבלות והדרישות מחמירות מידי, הרי שהוא יוכל לערער עליהן עם עו"ד חדלות פירעון, באופן שיסייע לחייב לקבל צו הפטר חלקי או מלא.
לסיכום
פקודת פשיטת הרגל המיושנת ובעלת הסטיגמה השלילית, הביאה לכך שבספטמבר 2019 נכנסה לתוקף הרפורמה בדיני חדלות פירעון, אשר שמה לדגש את ערך השיקום הכלכלי של החייב, חלוקת ההחזרים בצורה שוויונית יותר בין הנושים וייעול התהליכים, בעיקר באמצעות הפחתת הבירוקרטיה.
