כיצד תראה הניידות התחבורתית בעולם בערי העתיד?

על מנת להיות מסוגלים לדעת מה יהיו מגמות העתיד בכל הקשור לתחבורה העירונית, הבאנו כאן את תחזית יצרנית הרכב ב.מ.וו כיצד תראה הניידות העירונית ברכבי העתיד בערים הגדולות. מבט חטוף לעתיד שלנו ושל ילדינו.  

אם נחזור לרגע לעבר הרחוק, לאחת הערים הגדולות בעולם, לונדון של המאה ה- 19, נמצא עיר עם מיליון תושבים. רשת צפופה של קווי רכבת אפשרה לרבים מאזורי הפריפריה הסמוכים לבוא ולעבוד בעיר הגדולה ואזורים שהיו בעבר כפריים התמזגו עם העיר. אבל במרכזה, עדיין נשארה בעיית תחבורה. בדרכים העיקריות עדיין היו מצויות כרכרות רתומות לסוסים שסתמו את המעבר ברחובות. 

על ידי בניית הרכבת התחתית הראשונה בעולם בשנת 1860, לונדון ניסתה למצוא פתרונות יצירתיים לתחבורה בעיר. 40 שנה לאחר מכן היא כבר נהפכה לעיר הגדולה בעולם. 

ואם נחזור לימינו אנו, כיום קיימות מאות ערים גדולות ברחבי העולם כאשר בחלקן מתגוררים יותר מ- 20 מיליון תושבים. מחצית מאוכלוסיית העולם משתמשת רק בשני אחוזים משטח כדור הארץ כאשר קרוב ל- 4.2 מיליארד אנשים צורכים 70% מכל צרכי האנרגיה בעולם.

ולמרות ההתקדמות התחבורתית הגדולה שנעשתה מאז המאה ה- 19 ועד להיום, רשתות של רכבות תחתיות כבר אינן מספיקות על מנת להקטין את מספר הרכבים בעולם ואת הרעש והזיהום שנוצר כתוצאה מכך. החדשות הטובות הן שיש פתרונות שיכולים להבטיח את הניידות העירונית של המחר.

 

רכבים חשמליים או אלקטרוניים ישפרו את הניידות העירונית

אם תבקרו בפסטיבל של רכבי ווינטג' ישנים בוודאי תבחינו באנשים מלאי געגועים שנהנים מעיצוב של מכוניות העבר, בעלות מנועי בעירה פנימי וטוחנות דלק. אולם בכל הקשור לצריכת הדלק ולאיכות הסביבה, מנועי הבעירה הפנימית של היום הרבה יותר ידידותיים לסביבה וחסכוניים יותר בדלק מבעבר.

מי שלוקחות את הבכורה והצליחו לתרום תרומה מכרעת בכל הקשור לאיכות אוויר טובה יותר הן ללא ספק המכוניות ההיברידיות והחשמליות. אם ניקח את המדינה המתקדמת ביותר מבחינה זו, מדובר במדינה הצפונית ביותר באירופה, הלא היא נורווגיה. 

אך בהפרש לא גדול מאחוריה עומדות ערים נוספות באירופה כגון אמסטרדם שבה כל נושא החשמול והאלקטרוניות בניידות תחבורתית הולך ומתרחב בעקביות וכתוצאה מכך גם איכות האוויר בעיר משתפרת. 

מכוניות אלקטרוניות נוסעות ברחבי אירופה: דוגמה טובה לכך, היא כיצד עיריית אמסטרדם עוזרת לכל אדם שרכש רכב חשמלי בכל תוכנית כמו ליסינג פרטי, ואין לו מקום משלו עם חיבור לחשמל. במקרה זה העירייה תבנה לו תחנת טעינה ציבורית בקרבת מקום שתשרת אותו. 

אם בשנת 2011 היו קיימות באמסטרדם 300 עמדות טעינה, בשנת 2018 מספר זה כבר צמח ל- 2400 עמדות טעינה. הצפי לשנה זו היא הקמתן של עמדות טעינה נוספות שיגיעו למספר המרשים של 4000 נקודות חשמל בעיר. המטרה העיקרית כאן היא מעבר מוחלט לשימוש ברכבים ממונעי חשמל שיסתובבו בין תעלות העיר עד שנת 2040.  

סין: אימפריה של ניידות אלקטרונית: ואם נדמה כי אירופה היא בין היבשות המובילות בכל הקשור לתחום ניידות עירונית מתקדמת המשתמשת בטכנולוגיה אלקטרונית ברכבים, התשובה הגדולה לכך מגיעה מכיוון המזרח הרחוק. 

אין ספק שהשוק הסיני התקדם מאוד כשמדובר ב"רכבי אנרגיה חדשים". כ- 60 אחוז מכלל הרכבים שזה עתה מורשים ומופעלים באמצעות חשמל בעולם רשומים בסין. כבר כיום קיימות 330,000 נקודות טעינה ציבוריות במדינה שמשמשות 2.6 מיליון כלי רכב חשמליים.

סין החלה בתוכנית לאומית הקרויה "תוצרת סין 2025" שחלק מרכזי ממנה עוסק בנושא הניידות האלקטרונית ברכבים ובכלל. על פי תוכנית זו "רכבי אנרגיה חדשים" יהוו כ- 20 אחוזים מסך כל הרכבים.

בנוסף לכך, ממשלת סין מחייבת את כל התאגידים הכפופים לה לכמות ייצור של 50,000 מכוניות היברידיות או חשמליות בגבולות המדינה. בשנת 2019 היו מחויבים תאגידים אלו למכור לפחות 10% מכלל צי המכוניות שלהם כמכוניות "אנרגיה מתחדשת". 

מימן, גז טבעי וכל השאר: כבר כיום אנו מצליחים להגיע לטווחי נסיעה מרשימים ברכבים ממונעי סוללות חשמל שמסוגלים להגיע לטווחי נסיעה של כמה מאות ק"מ. יחד עם זאת, ממשיך פיתוח מואץ להרחבת התשתיות לתחנות/עמדות טעינה חשמליות. 

בנוסף לטכנולוגיה החשמלית ברכבים, יצרניות הרכב העולמיות לוטשות עיניים על טכנולוגיה נוספת שניתן לנצל אותה לצורך ניידות ירוקה יותר. מדובר כמובן ברכבים ממונעים במימן. מכוניות אלה דומות בפעולתן למכוניות המופעלות על דלק או דיזל כאשר השימוש בטכנולוגיית הנעה זו תשתמש בתא דלק במקום סוללה חשמלית.

רכבים ממונעי מימן משיגים את האנרגיה שלהם כתוצאה מתגובה כימית שנוצרת בפעולת הרכב בין שני חומרים: מימן וחמצן. נכון להיום לא ניתן למצוא תחנות רבות למילוי מימן בעולם והשימוש בטכנולוגיה זו עדיין בחיתוליו. 

 

ניידות משותפת: שיתוף רכב במקום בעלות עליו

לפי תחזיות העתיד נראה שהניידות העירונית עומדת להפוך לחשמלית והיא אכן אמורה לשפר את איכות הסביבה בערים ובכלל. אך נתון זה לא נותן פתרון לשיפור זרימת התנועה התחבורתית בערים הגדולות. על פי הערכות, כל אותם אלו המחפשים חניות בערים הגדולות אחראים ל- 40% מכלל התעבורה בעיר גדולה. 

מצב שבו כמה אנשים חולקים ביחד מכונית אחת, ישפיע על הורדת מספר מקומות החנייה וכתוצאה מכך גם לשיפור בניידות העירונית. התפיסה המרכזית כאן היא שיתוף מכוניות, ויש שני סוגים שחיוניים עבור שיתוף יעיל מסוג זה: 

• ספקי שיתוף רכב נייחים: אצל ספקי שיתוף מכוניות נייחים, יהיה על המשתמשים להחזיר את המכונית לחניה הקבועה שלה לאחר תום תקופת ההשכרה.
• שיתוף רכב חופשי: בצורה זו ניתן יהיה ניתן להחנות את הרכב באזור גדול יותר, אך מוגדר.

כל נושא שיתוף הרכבים באירופה הולך ותופס פופולאריות רבה וכבר ב- 2011 נרשמו 700,000 שיתופי מכוניות. בשנה החולפת נרשמו בגרמניה לבדה 2.46 מיליון שיתופי מכוניות. מגמה זו היא חלק משינוי תודעתי של הצרכנים והיא פופולארית בעיקר בקרב פלח האוכלוסייה הצעיר יותר. 

קהל זה כבר אינו מסתכל על בעלות הרכב כגורם חשוב אלא על הצורך שלו בניידות, מה שיכול לתרום להקטנת העומס בחניונים והרחובות בערים. על פי מחקרים שבוצעו בנושא זה נמצא שרכב אחד משותף יכול להחליף בין 8 עד 20 כלי רכב בבעלות פרטית. 

שיתוף כלי הרכב נעשה קל ופשוט בעיקר בשל המעבר לטכנולוגיות דיגיטליות שבאמצעות פלטפורמות מקוונות שמאפשרות למשתמשים בהן לקבוע את זמינות ומיקום כלי הרכב ולהזמין אותם. 

 

נהיגה אוטונומית: תנו למכונית לבצע את העבודה

גם אם כולנו נעבור לשיתוף רכבים עדיין יהיה עלינו להגיע פיזית אל הרכב. אך בעתיד הלא רחוק הרכב כבר יגיע באופן עצמאי עד אלינו. למרות שזה נשמע כמו קטע שנלקח מסרט בדיוני זה בהחלט הולך להתרחש במציאות. 

כבר כיום במרכזי פיתוח שונים עובדים במרץ על מנת להפוך דמיון למציאות. על מנת להגיע לנהיגה אוטונומית לחלוטין ברמה הגבוהה ביותר שלה צריכים לעבור חמש רמות ביצוע. כיום מיושמות ברכבים רמות 1 ו- 2. השלב השלישי נמצא כרגע בפיתוח וכבר מיושם בכמה דגמי רכב. הוא יאפשר ביצוע נהיגה אוטומטית בתנועה המתאימה לשימוש יום יומי שישפר עוד יותר את הניידות בערים הגדולות. 

כתוצאה מהנהיגה האוטונומית יהיה צורך לשנות את כל מערך התשתית העירונית וליישם אותו בערים הגדולות. מדובר בפוטנציאל שישפיע רבות על הניידות העירונית אך עדיין קיימות כמה שאלות שעולות שיש צורך לתת עליהן מענה:

פחות מקומות חניה ושטח ירוק יותר לערים: מכוניות העתיד ייסעו באופן עצמאי מאדם לאדם ויאספו אותם על מנת להביא אותם ליעדם. לא רק שתרחיש שכזה ידרוש פחות מכוניות, אלא שהוא גם יכול לצמצם באופן מהותי את מספר החניות. טכנולוגיה זו תאפשר שטחים ירוקים ואיכות אוויר משופרת בערים. 

השאלה הנשאלת היא האם יהיה צורך לבנות אזורים לחניות רכב ולמוסכים בחזון שכזה? ומהן ההשלכות לתכנון עירוני? 

העומס בערים ילך ויפחת: מכוניות אוטונומיות ינהלו תקשורת ביניהן שתבטיח רשת יעילה של מכוניות, תמרורים ורמזורים. בעזרת טכנולוגיה זו ניתן יהיה לנווט את משתמשי הדרך בצורה יעילה שתאפשר להם לצמצם משמעותית את זמן ההמתנה בתנועה. 

עדיין, קיימות בעיות טכניות רבות שיש לפתור, כגון: האם יהיה צורך בתשתית של סימני דרך כמו חיישנים מיוחדים המסמנים לכלי הרכב על פערים בדרך או תקלות באמצע הכביש?

הצורך במעבר בטוח והדרגתי: לא סביר שהמעבר לכיוון נהיגה אוטונומית יתרחש באופן פתאומי. זה מעלה את השאלה כיצד כלי רכב אוטונומיים וכלי רכב שעדיין נמצאים בשליטת נהגים יוכלו להתקיים בכפיפה אחת בתנועה העירונית. 

האם יידרשו שני נתיבים לתקופת המעבר בין כלי רכב אוטונומיים חלקית או מלאים על מנת למנוע אי הבנות בין שלבי הפיתוח השונים בזמן הנהיגה? 

תקשורת בין רכבים – כאשר הכול מתקשר עם הכול ועם כולם: קיים קשר הדוק בין נהיגה אוטונומית לבין תקשורת בין מכוניות. מכוניות המנהלות תקשורת ביניהן יוכלו להתחבר בזמן אמת גם זו עם זו (רכב לרכב) וגם עם חפצים בסביבתם (למשל, עם מכשירים ניידים או רשתות סלולאריות: (רכב לנייד) ויוכלו לתקשר זו עם זו. 

תוך כדי נסיעה אוטונומית, הרכבים מתחברים זה לזה ליצירת שיירה ומתנהגים כמו רכב יחיד. האטה ותאוצה סימולטנית מייעלת את זרימת התנועה. כבר כיום מצויים דגמים מסוימים שיכולים לקיים אינטראקציה עם כלי רכב או חפצים אחרים מהסביבה שלהם. הם מזהירים משתמשי דרך אחרים מפני מכשולים צפויים כמו פקקים, כך שיוכלו להגיב מוקדם. 

ככל שמכוניות ילכו ויצטיידו יותר ויותר בטכנולוגיה זו, כך ניתן יהיה למנוע יותר תאונות – לפחות, זה הרעיון שעומד מאחורי קונספט הניידות הזה. ברור כי תרחיש זה טומן בחובו פוטנציאל עצום לתנועה עירונית מסודרת יותר. 

מקרה בוחן – העיר וואקשי שבסין: כבר כיום קיימים בעיר וואקשי שבסין כ- 1.76 מיליון כלי רכב שמפלסים את דרכם ברחבי המטרופולין, כאשר מכוניות, אוטובוסים, רמזורים ושלטים מתקשרים זה עם זה. 

הנהגים מקבלים הודעה ברגע שהם נוסעים מהר מדי, ומערכת התרעה מוקדמת מודיעה להם על כל מכשול שמגיע. מערכת רמזור מתוחכמת מנתחת ומייעלת את זרימת התנועה באופן רציף ומאפשרת לנהגים לדעת כמה זמן יהיו האורות ירוקים. בעזרת טכנולוגיה זו, מקרה של האטה פתאומית, שהיא סיבה פוטנציאלית נוספת ליצירת עומס – הופכת למעשה לנחלת העבר.  

 

ניידות עירונית ותחבורה ציבורית מקומית: 

אם נחזור לתחילת המאמר, לונדון כבר הבינה זאת במאה ה- 19: התחבורה הציבורית ממלאת תפקיד מפתח בניידות העיר בכל הקשור להקלת העומס על הכבישים. בינתיים, רכבות תת-קרקעיות ואוטובוסים במטרופולינים בעולם מגיעים לגבולותיה. 

זו הסיבה גם מדוע כלי הרכב הקלאסי לתחבורה וניידות עירונית חוגג כיום רנסנס בלתי צפוי: האופניים. שיתוף האופניים כובש את רחובות כל הערים הגדולות ומאפשר לנסוע במהירות בתוך החללים הצרים ביותר. 

משהו דומה אמור להתרחש גם לגבי קורקינטים אלקטרוניים בעתיד, המציעים גם ניידות פשוטה יותר בסביבה העירונית. ועל כן עולה השאלה כיצד ניתן יהיה לבנות טוב יותר את התחבורה הציבורית בעתיד?

ניידות עירונית: בנוסף למגמת שיתוף רכבים בערים, יתקיימו גם ניידות אלקטרוניות ונהיגה אוטונומית כפתרונות תחבורה מקומיים. באירופה בלבד יש כיום 10 מסלולים ציבוריים פעילים לאוטובוסים באמצעות הסעות אלקטרוניות. 

העתיד של הניידות העירונית יתרחש באוויר: לא משנה אם זו השערה נועזת או השקפה ריאלית על העתיד, לאור הצפיפות שהולכת וגדלה במרכזי הערים, כיבוש המרחב האווירי נראה אמיתי מתמיד. 

לא רחוק היום שבו ניתן יהיה לראות מוניות של מזל"ט שיעופו במרחב האווירי של ערים כמו דובאי, לוס אנג'לס, דאלאס וסינגפור. בתחילת הדרך, הטייסים האנושיים עדיין יהיו אחראים על ההיגוי, אך המרוץ לתחבורה בערי העתיד בעולם עם מוניות מזל"ט מעופפות באופן אוטונומי כבר החל.

למידע נוסף על השקעות נדל"ן בארץ לחץ כאן.